ספרות על יהדות וחרדים

פרידמן מנחם, האישה החרדית, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1988

הספרון מפנה את תשומת הלב למקומה של האשה החרדית כגורם מרכזי בהתפתחותה של "חברת הלומדים" החרדית. נשים חרדיות בוגרות הסמינרים למורות ולגננות של רשת "בית יעקב" היוו למעשה את התשתית לחברה חרדית חדשה שבה מרבית הגברים לומדים מספר שנים (לא מוגבל באופן פורמאלי) בכולל אברכים, שהוא ישיבה לגברים לאחר נישואיהם.

ראשיתה של התפתחות זו בשנות החמישים של המאה ה-20. הרב אברהם יוסף וולף, שהיה מנהל הסמינר של בית יעקב בבני ברק, פיתח, בהשפעתו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ (החזון-איש) תפיסה שעודדה נשים חרדיות, בוגרות הסמינר להעדיף להינשא לתלמיד ישיבה המבקש להמשיך ללמוד בכולל, כשהן, הנשים, תהיינה מפרנסות המשפחה בתעסוקתן כמורות וגננות של בתי הספר של בית יעקב, "בתמורה" לחלק שווה לחלקו של הבעל ב"שכר" לימוד תורה בעולם הבא .

תפיסה זו התממשה על רקע גידולה המרשים של רשת החינוך החרדית ("הזרם הרביעי", "החינוך העצמאי") כאשר הממשלה מוכנה לשאת בעיקר העלויות של רשת חינוכית זו. היה זה תהליך מהפכני שנתקל בראשונה בהתנגדות בקרב הורי הבוגרות שביקשו שבנותיהן תינשאנה לגברים שיש להם מקורות הכנסה משלהם. מהר מאד אימצו את תפיסה זו כמעט כל בוגרות הסמינרים של בית יעקב, ו"וחברת הלומדים" החרדית שינתה את פניה של החברה החרדית לחלוטין. שינוי זה הביא לכך שמרבית הנשים בחברה החרדית יוצאות לעבוד מחוץ לביתן, כאשר דווקא הגברים ממשיכים ללמוד תורה.


Hillel on Facebook Hillel on Twitter Hillel on Youtube
הקו הפתוח 1-700-70-70-73
שעות מענה

חיפה והצפון / תל אביב

א'-ה' 22:00-18:30 


ירושלים

 א'-ה' 22:00-19:00